פוליטיקאי מהימין שניהל פרוייקט ב'גוש קטיף' נצרך לכמות עצומה של חומרי בנייה, ופנה בבקשה לידידו העובד בעמותת 'עטרת כהנים' שיחבר בינו לבין יוסי, ייבואן חומרי בנייה מוּכר. איש העמותה קישר בין יוסי לפוליטיקאי ונקבעה פגישה ביניהם. מחיר החומרים שנדרשו על ידי הפוליטיקאי עמד על מאות אלפי שקלים. הוא שילם ליוסי רק מחצית מהסכום, וביקש שאת החצי השני ישלם כאשר ימצֵא תורם. יוסי הסכים. כבר למחרת נשלחו משאיות ל'גוש קטיף' עם כל חומרי הבניין הנדרשים. עברו חודשים ארוכים ועדיין לא נמצא תורם.

יום אחד הציעו ליוסי לקנות מגרש מסויים במכרז של מנהל מקרקעי ישראל. נאמר לו שלאחר שיקנה את השטח ב-500,000₪, אם אכן יזכה במכרז, הוא יוכל מיד למכור את המגרש לסוחר קרקעות פלוני, שכבר הסכים לקנותו מהזכיין בסכום של 700,000₪. יוסי זכה במכרז, ולמחרת פנה לסוחר ודרש את כספו. סוחר הקרקעות הודיע ליוסי שהוא מוכן לקנות רק ב600,000₪. יוסי המאוכזב דרש לקבל את המחיר שסוכם מראש. ליוסי לא היה את כל הסכום הראשוני לצורך הרכישה, אך בנה מראש על מכירת המגרש לסוחר שתתקיים מיד עם הזכיה במכרז. יוסי המשיך להתעקש אך הסוחר החזיק בכסף ומשך את יוסי עד הרגע האחרון. לבסוף, יומיים לפני תאריך הפרעון, הודיע הסוחר שיקנה מיוסי את המגרש בעוד מספר ימים ב-550,000₪ בלבד.

היה זה יום שישי. יוסי התעקש שהתשלום יועבר מיידית, הוא אמר שהסכם זה הסכם, ושלכל הפחות עליו לקבל 500,000₪ כדי שיוכל להשלים את העסקה ביום ראשון הקרוב ולא יצא בהפסד. בשעה 11 לפנה"צ הופיע אצל יוסי יהודי שלא הכיר בשם שלמה, ואמר שנודע לו כי ליישוב פלוני ב'גוש קטיף' יש חוב ישן עבורו על חומרי בנין. יוסי אמר לשלמה שאכן רק על חצי שולם לו ונקב בסכום החוב שנותר. האורח הבלתי צפוי הוציא פנקס צ'קים ושילם ליוסי את מלוא הסכום. הם דיברו ביניהם והתעניינו אחד במעשי השני.

פתאום, עלתה ליוסי הברקה. הוא שאל את שלמה האם יהיה מעוניין לקנות ממנו מגרש? שלמה התעניין בפרטי העסקה ובו במקום יצאו לראות את המגרש. יוסי ביקש עבור המגרש 900,000 ₪ ושלמה הסכים. מכיוון שיוסי מהדר לא לעשות עסקים ביום שישי אחרי חצות היום (ראה שו"ע רנא, א), הוחלט שביום ראשון בבוקר ילכו לחתום אצל עורך דין, והקרקע תעבור ממנהל המקרקעים ליוסי וממנו לשלמה. ואכן ההסכם נחתם בשעה טובה ביום ראשון לשביעות רצון כל המשתתפים.

עברו מספר ימים ויוסי מקבל טלפון מהסוחר הראשון איתו היה אמור לסגור את העסקה. הסוחר הציע לקנות מיוסי את החלקה בסכום של 500,000₪, בלי רווח אבל גם בלי הפסד. מה רבה היתה הפתעתו כשיוסי הודיע לו שהחלקה כבר נמכרה. כעבור כמה חודשים, מכר שלמה את החלקה לאותו סוחר במליון ומאה ₪.

יום אחד פנו מעמותת 'עטרת כהנים' אל יוסי והציעו לו לגאול בית בעיר העתיקה שמוצע למכירה במחיר עתק. יוסי הסכים לתת חצי הסכום בתנאי שישנו אדם אחר שיהיה מוכן גם כן לתרום מכספו את החצי השני. במקרה היה עוד תורם שכבר הודיע בעבר לעמותה שברצונו לקנות חצי בית. מזכירות העמותה קבעו תאריך ומקום להפגיש בין שני התורמים ומה רבה היתה תדהמתם כשגילו יוסי ושלמה שבעצם הם מכירים משכבר הימים. קשה לתאר את שמחתם כשהבינו שזו להם העסקה המשתלמת השנייה אחרי שהרוויחו כסף רב מהעסקה הקודמת, כסף אותו תרמו כעת לגאולת ירושלים.