עשיר יהודי מאירופה קנה בית קטן בעיר העתיקה, וכאות הערכה על תרומתו להתיישבות היהודית שבין החומות נסע אליו שליח לאיטליה ותלה לו בעסק תצלום אויר מרהיב של העיר העתיקה וסביבותיה. יום אחד נכנס לעסק אדם בשם לורנצ'ו מוחמד, וכשראה את התמונה הגדולה על הקיר החל לבחון אותה. שאל הערבי-איטלקי את בעל העסק מדוע הוא כל כך מתעניין בתמונה זו? העשיר השיב בהתחמקות כי לכל יהודי יש זיקה לירושלים. אמר לו הגוי: "יש לי בית בתמונה!". שאל אותו היהודי: אתה מוכן למכור אותו? והלה השיב: כן.
מיד התקשר התורם היהודי מאיטליה לאנשי 'עטרת כהנים' וסיפר שעומד לידו כאן מישהו שיש לו בית ליד העיר העתיקה והוא מוכן למכור אותו. איש העמותה טס לאיטליה ונפגש עם הערבי. התברר שהבית המדובר הנו בית ב'עיר דוד', וכבר גרים בו יהודים שקנו בו זכויות במסגרת פעילות עמותת אלע"ד, אלא שמשפחה ערבית אחת הוכיחה בעלות על חלק מן הבית בפני בית המשפט, והשופטים גזרו דין פינוי נגד עמותת אלע"ד. יושבי הבית היהודים הגישו ערעור על צו הפינוי, ונותרו מספר ימים עד הכרעתו הסופית של בית המשפט.
הערבי-איטלקי שהיה מבני אותה משפחה שטענה בעלות, שוכנע להגיע לארץ כדי לקנות מבני משפחתו את חלקם בנכס, ולאחר מכן למכרו כדין ליהודים. וכך היה – ביום הכרעת המשפט כאשר באו נציגי 'הרשות הפלסטינאית' להתנגד לערעור על צו הפינוי, הודיעה עמותת אלע"ד שלמעשה הם כבר הבעלים של כל הנכס, כולל החלקים שבני המשפחה תבעו לבעלותם.
בונה ירושלים ה'.
